לא מכיר צבא שניצח גרילה - האמנם?!?

ברשתות החברתיות הופץ לאחרונה טריילר ובו מופיעים אנשי ביטחון בכירים לשעבר, המציגים את ניסיונם המצטבר – "1,000 שנות ניסיון". בבדיקה שלי המספר קרוב יותר ל־688 שנים אם מחשבים מהגיל בו החלו בשירות. בין הדברים שנאמרו שם, ראש השב״כ לשעבר נדב ארגמן ציין כי "לא מכיר צבא שניצח גרילה".

ההיסטוריה מציעה לא מעט דוגמאות הפוכות:

מלחמת הבורים השנייה 1899 - 1902

הבורים עוברים ללוחמת גרילה והבריטים סוגרים עליהם עם רשת מוצבים צפופה, שורפים חוות ושדות, מרכזים את האזרחים במחנות והגרילה מאבדת את בסיס האספקה ונכנעת

מלחמת האזרחים ביוון 1946 - 1949

הצבא היווני בסיוע בריטי ואמריקאי משתלט על כפרים, חוסם גבולות ההרים, מנתק את הגרילה הקומוניסטית מאספקה ותמיכה יוגוסלבית וכוחות הגרילה קורסים

״מצב החירום המלאי״ 1948 -1960

הבריטים מרחיקים את האוכלוסייה התומכת בכפרים מוגנים, מפעילים מודיעין מדויק, מכשירים את אנשי הצבא המלאי ובסדרה של מבצעים צבאיים מנתקים את הקומוניסטים מהשטח והגרילה נשברת ונכנעת.

דיכוי מרידת הוקבלהאפ בפיליפינים 1946 -1954

הצבא הפיליפיני יוצא למבצעי חיסול ממוקדים נגד מורדי הוקבלהאפ הקומוניסטיים, פוגע במפקדות וחוסם את דרכי האספקה עד שכלל הכוחות שלהם נכנעים.

מרידת הדופאר בעומאן 1962 - 1976

הצבא בסיוע יחידת העילית הבריטית SAS כובש את הרי ההרים בהם מתבצרים הדופאר, מנתק הברחות מתימן הדרומית ומשמיד בסיסי גרילה מרקסיסטיים עד שכל הכוחות נכנעים או מתים. [וסוף סוף הזדמנות בשבילי לשים לכם פה את התמונה האפית הזו של ראנולף פֵינְז האגדי...]

פרו 1980 - סוף שנות ה-90

הצבא כובש אזורי שליטה של ארגון ״שביל הזוהר״ הקומוניסטים, משתלט על כפרים שמתספקים אותו ומפיל את הארגון אחרי מצור חונק ולכידת המנהיג אבימאיל גוסמאן

מלחמת צ'צ'ניה השניה 1999 - 2009

הרוסים כובשים את גרוזני וההרים, מנתקים את ערוצי האספקה, משמידים מחנות גרילה ומקימים מיליציות פרו-רוסיות שמשתלטות על השטח ומדכאות את לוחמת הגרילה.

מלחמת האזרחים בסרי לנקה 2006 - 2009

הצבא פותח במתקפה כוללת, כיתור ובידוד אזורי השליטה של ה-LTTE, ואז פועל לחיסול הכוח הימי והאווירי והשמדת המנהיגות הצבאית כולה.

בכל המקרים האלו בולטת שיטה מרכזית: ניתוק קווי האספקה של הגרילה והפרדתה מהאוכלוסייה האזרחית. זהו מרכיב קריטי בניצחון של צבא סדיר על לוחמת גרילה.

העובדה שהגישה הזו אינה מוכרת או לא נבחנה לעומק בתקופות שבהן חלק מהמופיעים היו בתפקידי מפתח, מעלה שאלות על היעדר "תרבות אסטרטגית" מגובשת בישראל. מצב זה מותיר חלל שמאפשר לגורמים פוליטיים לקבוע את הכיוון גם בזירות ביטחוניות-אסטרטגיות. התוצאה היא חוסר אחידות בתהליכי קבלת ההחלטות והיעדר מערכים סדורים לפעולה בשעת חירום.

במקום לשקוע בדיונים תיאורטיים בלבד, חשוב להפיק לקחים מהעבר – מהצלחות וגם מכישלונות – ולבנות תשתית אסטרטגית ברורה שתאפשר לישראל לפעול בצורה עקבית ואפקטיבית מול איומים מסוגים שונים, כולל לוחמת גרילה.